מגן האור נכנס לפעילות מבצעית

שמי שדה הניסויים של מערכת הביטחון בנגב הוארו בנשק חדש ושקט. מנהלת «חומה» במפא"ת אישרה את השלמתה המוצלחת של סדרת ניסויים מקיפה, המהווה נקודת ציון טכנולוגית בלחימה המודרנית.

במשך שנים התבססה ההגנה האווירית של ישראל אך ורק על מיירטים קינטיים. אולם המתמטיקה הכלכלית של המערכה הנוכחית הפכה לבלתי אפשרית: כטב"מים זולים של אלפי דולרים בודדים חייבו שיגור טילי יירוט בעלות של עשרות אלפי דולרים לכל מטרה.

שילובו המלא של משגר הלייזר במרכז ניהול הקרב הקיים של כיפת ברזל משנה את המשוואה הזו מן היסוד. לא עוד תלות בלעדית במאגרי טילים מתכלים. הלייזר המבצעי פועל.

המנגנון הטקטי של מערך ההגנה ההיברידי

סדרת הניסויים נועדה להכשיר את צה"ל לעשור של אתגרים ביטחוניים מורכבים, בראשם התמודדות עם מתקפות כטב"מים בלתי פוסקות מלבנון. הרשת המשודרגת פועלת באמצעות מספר יכולות מפתח:

  • ניהול אש משולב ודינמי: לראשונה, מפעילי המערכת מקבלים החלטות יירוט מתוך עמדת פיקוד אחת — ומנתבים בין שיגור טיל «טמיר» שעלותו כ-50 אלף דולר לבין ירי פולס לייזר שעלותו שקלים בודדים, בהתאם לגובה, למהירות ולסוג האיום.
  • בלימת מטחי רוויה כבדים: השדרוג תוכנן להתמודד עם מתקפות המוניות של מאות טילי שיוט, כטב"מים ורקטות בו-זמנית, תוך מניעת שחיקה וריקון של מחסניות הטילים.
  • מענה לאיום חימושי מצרר: הניסויים כללו התאמות ייעודיות לנטרול ראשי קרב מתפצלים ופצצות מצרר המשוגרות מתוך טילים בליסטיים — איום מורכב שנחשף במהלך המערכה בתחילת 2026.
  • מעטפת הרתעה אסטרטגית: במקביל לפתרונות הטקטיים בזירה המקומית, המהלך משתלב במגעים מדיניים וביטחוניים שוטפים עם פריז לתיאום ארכיטקטורת ההרתעה האזורית במזרח התיכון.

מלחמת ההתשה בראי הטכנולוגיה

ההאצה בהטמעת «מגן אור» היא תוצאה ישירה של לקחי המערכה האינטנסיבית מול טהראן ושלוחותיה. מטחי הטילים העצומים שאיימו להכריע את סוללות ההגנה הוכיחו כי הסתמכות על מיירטים פיזיים בלבד אינה בת-קיימא במלחמת התשה ממושכת.

כל יירוט באמצעות מערכת הלייזר הסיבי שפותחה ברפאל ובאלביט מערכות עולה דולרים בודדים. העלות הזניחה מאפשרת להפיל אפילו מטרות זולות בייצור המוני מבלי לרוקן את תקציב הביטחון. היכולת להפעיל מערך יירוט דואלי היא התשובה היחידה להגנה על מתקנים אסטרטגיים מפני גלי תקיפה א-סימטריים.

החזון שמעבר לאטמוספרה

ההצלחה הטקטית על הקרקע מהווה רק שלב ראשון בתוכניות ארוכות הטווח של מערכת הביטחון. שר הביטחון ישראל כ"ץ אישר הקצאת תקציבים משמעותית לתוכנית מחקר ופיתוח של מערכות נשק מבוססות אנרגיה מוכוונת בחלל.

היעד העתידי: הצבת מערכות לייזר על גבי לוויינים שיאפשרו ליירט טילים בליסטיים בין-יבשתיים ישירות ממסלולם בחלל, תוך עקיפת מגבלות מזג האוויר והעיוות האטמוספרי. מדובר בהימור טכנולוגי יקר ונועז; אך במציאות ביטחונית מאתגרת, הובלה טכנולוגית אינה פריבילגיה — היא תנאי יסוד לקיומה של המדינה.